יום רביעי, 28 ביולי 2010

מצעד הגאווה

היום אמור ליתקיים מצעד הגאווה בירושלים. זה הפך להיות ארוע שנתי כאילו היה זה עוד חג, מה שנקרא, סיבה למסיבה. את הארוע אמורים לאבטח כ-1500 שוטרים. תמה אני, עד לאן יכול חופש הבטוי במדינה דמוקראטית לרדת. המשטרה מאבטחת גם ארועי ספורט וארועי פסטיבלים שונים בשכר. מדוע שמארגני מצעד כזה, שאיננו מחוייב המציאות לא ישלמו את שכר השוטרים המאבטחים אותם ואשר "נשלפים" מעבודתם היומיומית של שיטור קלאסי. לא שיש לי משהו נגד המשתתפים בצעדה, אך האם לא יכולה קבוצת אנשים רגילים שאינם נמנים על ההומואים והלסביות לצעוד עם שלט ענק, "ברוך שלא עשני חריג"? ומה אז, המשטרה תתרוצץ ממצעד למצעד, הרי אין לנו משטרה אחרת, מי יעשה את העבודה הרגילה? או קיי, יבואו היחצנ"ים ויאמרו שקהילת ההומואים וכו' רוצה שהציבור הרחב יכיר בהם, בסדר הכירו בהם כבר מזמן, הם צעדו בירושלים, הם צעדו בתל-אביב ובעוד מקומות, די, עד מתי? אם הקהילה הזו מבקשת את ההכרה בכך שהם חריגים, אזי, יש עוד קהילות שעלולים לתרץ שגעון כזה ולצאת לצעדה, כגון: שחומי העור, החילונים, החרדים, בני המעוטים, הנכים ועוד. לכן הגיע הזמן כפי שציינתי לעיל שקהילה המבקשת לעשות זאת מידי שנה ולא כארוע חד פעמי שיתחילו לשלם את שכר השוטרים המאבטחים אותם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה